Nazir
Daf 40a
וּמְבִיאִין קָרְבַּן טוּמְאָה וְקָרְבַּן טַהֲרָה. הָדָא בְּעוֹמֵד בְּסוֹף שְׁלשִׁים. אֲבָל בְּעוֹמֵד בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים מַמֲתִּינִין לוֹ עַל שְׁלשִׁים. בְּשֶׁהָיָה זֶה נְזִיר שְׁלשִׁים וְזֶה נְזִיר שְׁלשִׁים. אֲבָל אִם הָיָה זֶה נְזִיר שְׁלשִׁים וְזֶה נְזִיר מֵאָה מַמְתִּינִין לוֹ עַד מֵאָה. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָיָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. נִיטְמָא בְאוֹתָן הַיָּמִים מָה הֵן. אָמַר לוֹ. כְּמִי שֶׁחֲבֵירוֹ מְבַקֵּשׁ לוֹ מֵאֶחָד 40a מִן הַשּׁוּק.
Traduction
Ils apporteront en commun, dit le Mishna, le sacrifice pour l’impureté survenue et celui de la pureté'' (du cérémonial de la fin). C’est seulement vrai lorsqu’ils se trouvent à la fin du mois de Naziréat; mais si ce mois n’est pas encore écoulé, il faudra attendre la fin; en outre, il faut qu’il s’agisse d’une durée égale du Naziréat d’un mois pour tous deux, mais si l’on avait un engagement d’abstinence d’un mois et l’autre de cent jours, il faudra attendre jusqu’à la fin des cent jours, pour pouvoir procéder au cérémonial de cessation (se raser et offrir les sacrifices en commun). R. Jacob du Darom (Midi) demanda en présence de R. Yossé: si pendant ces jours d’attente le premier Nazir (dont la période est achevée) devient impur (de sorte qu’il devra recommencer plus tard la même période), quelle sera sa situation par rapport à l’autre Nazir? Il sera comme mort pour l’autre qui devra se chercher un compagnon sur la place publique (une autre personne), lequel fera vœu à son tour et observera deux périodes d’abstinence.
Pnei Moshe non traduit
ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה. קתני במתני' הדא דוקא בשעומדין בסוף הנזירות אבל אם בתוך הנזירות ממתינין לו עד סוף הנזירות ואז מגלחין ומביאין וקא משמע לן דלא תימא הואיל דבלאו הכי צריכין לחזור ולספור ימי הנזירות מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה מיד קא משמע לן:
בשהיה זה נזיר שלשים. ודוקא בשהיו נזירין שניהן בשוה דאז מגלחין יחד אבל אם היה אחד מהן נזיר מאה ממתין זה עד מאה ומגלחין ומביאין קרבן בשותפות:
ניטמא באותן הימים. שהוא ממתין ונמצא שהוא סותר מה דינן:
א''ל כמי שחבירו מבקש לו מאחד מן השוק. הרי זה דומה לדין דמת אחד מהן דקתני בסיפא שיבקש לו אחד מן השוק שידור כנגדו וצריכין לספור שני פעמים שלשים מפני שהוא ספק אם הוא נזיר מיד או לאחר שלשים והכא נמי כשנטמא אחד מהן צריך לחזור ולספור שלשים ואז מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה בשותפות וחוזרין וסופרין שלשים ומביאין קרבן טהרה:
שָׁתָה יַיִן בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ לוֹקֶה. בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם הָאַחֲרוֹנִים לוֹקֶה. הַבָּא מִן הַשּׁוּק אֵינוֹ לוֹקֶה לֹא עַל הַשְּׁנִייִם וְלֹא עַל הָאַחֲרוֹנִים. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהִתְרוּ בוֹ עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הִתְרוּ בוֹ עַל שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. פְּלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלַּגָּלִיּוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְקַבְּלִין הַתְרָייָה עַל סָפֵק. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין מְקַבְּלִין הַתְרָייָה עַל סָפֵק.
Traduction
Si le premier Nazir a bu du vin pendant le premier mois, il subira la peine des coups de lanière (soit qu’on le considère comme impur et n’ayant pas encore achevé son engagement, soit qu’on le suppose pur et étant encore tenu d’offrir le sacrifice final); mais si l’on est déjà dans le second mois d’abstinence (dont l’obligation est douteuse), le Nazir remplaçant ne subira pas la dite pénalité. Si le passant pris sur la voie publique comme remplaçant a bu du vin pendant ces périodes d’abstinence, il ne subira pas la dite pénalité, ni dans le premier mois, ni dans le second. Toutefois, il est vrai que ce suppléant échappe à ladite pénalité, lorsqu’il a été averti des défenses pour la première période à part, et pour la seconde à part (de sorte qu’en raison du doute, nul avertissement n’a d’efficacité légale); mais, si pour les deux périodes simultanément il a été averti de la défense de boire du vin en ces jours, ce sera l’objet d’une discussion entre R. Yohanan et R. Simon b. Lakish de savoir si l’avertissement a une conséquence légale; car, au sujet du redoublement du jour de fête pour les juifs de la captivité (en dehors de la Palestine), il y a discussion (271)''J., (Pessahim 5, 4); (Yebamot 11, 9); B., Makot 16.'': d’après R. Yohanan, l’avertissement effectué même en présence du doute (comme c’est le cas pour ce jour redoublé) a un effet légal; selon R. Simon b. Lakish, il n’en a pas.
Pnei Moshe non traduit
שתה יין. אסיפא דמתני' קאי שמבקש אחד מן השוק שידור כנגדו וצריכין לספור שני פעמים שלשים ואם זה שתה יין בתוך שלשים הראשונים לוקה גרסינן שהרי ממ''נ אסור לשתות ביין אם טמא היא עדיין לא השלים נזירותו וצריך לחזור ולספור שלשים יום ואם טהור הוא עדיין לא הביא קרבנותיו עד לאחר שלשים וכל זמן שלא הביא קרבן אסור בכל והתראת ודאי היא ולוקה:
בתוך שלשים יום האחרונים אינו לוקה. דספק הוא שמא טהור היה ואחר ספירת שלשים הראשונים שהביאו קרבן כבר עלה לו בשביל קרבן טהרה ומותר לשתות ביין או שמא טמא היה וצריך עוד שלשים ועד שיביא קרבן טהרה ולפיכך אינו לוקה:
הבא מן השוק. ששתה אינו לוקה לעולם דבכל חד מאלו השלשים התראת ספק אצלו דלא ידעינן אם חבירו הוא הטמא ונזיר מיד הוא או אם חבירו הטהור ואינו נזיר אלא בשלשים האחרונים:
עד כדון. שאמרנו שאינו לוקה לא על הראשונים ולא על האחרונים בשהתרו בו על הראשונים בפני עצמן ועל האחרונים בפני עצמן דלאו התראה היא כלל:
התרו בו על שניהם. של השלשים ימים כאחד שאמרו לו אל תשתה באלו הימים פלוגתא דר''י ור''ל היא דלר''ל בכה''ג נמי התראת ספק מיקריא:
נָזַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה נָזַרְתִּי אִם לְעַכְשָׁיו אִם לְאַחַר זְמָן. אָֽמְרוּ לוֹ. זוֹ לְעַכְשָׁיו וְזוֹ לְאַחַר זְמָן. שָׁתָה יַיִן בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם הָרִאשׁוֹנִים לוֹקֶה. בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם הָאַחֲרוֹנִים אֵינוֹ לוֹקֶה. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא הָרִאשׁוֹנִים בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ וְהָאַחֲרוֹנִים לְאַחַר נְזִירוּתוֹ. כָּל יְמֵי נִזְרוֹ. לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת כִּבְתוֹךְ מְלֹאת לְיַיִן לְטוּמְאָה וּלְתִגְלַחַת.
Traduction
Si quelqu’un déclare avoir pris un engagement de Naziréat, sans plus savoir quel engagement il a pris, s’il s’agit de la période immédiate du mois, ou de celle qui suit, on lui dira d’observer les deux périodes, l’actuelle et la suivante (en raison du doute, avec obligation d’un seul sacrifice). S’il boit du vin pendant la première période, il ne sera point passible de la pénalité des coups de lanière (en raison de la possibilité de reculer la période due); mais dans la seconde période (à observer strictement jusqu’à l’offre du sacrifice), le Nazir sera plutôt passible de cette pénalité. -Mais n’y a-t-il pas à craindre, au contraire, que, par suite de l’échéance immédiate du Naziréat, les premiers trente jours comptent pour la vraie période d’abstinence (devant entraîner une pénalité en cas d’infraction), tandis que les derniers jours, observés en superfétation de la période due, ne devraient pas entraîner ladite pénalité? -C’est qu’il est écrit (Nb 6, 4): Tous les jours de son Naziréat, etc., pour indiquer les jours qui suivent l’accomplissement du vœu doivent être aussi bien respectés, pour l’interdit de boire du vin, de se rendre impur, ou de se raser (jusqu’après l’offre des sacrifices de la fin).
Pnei Moshe non traduit
אם לעכשיו ואם לאחר זמן. לאחר ל' אומרים לו זו לעכשיו וזו לאחר זמן כלומר שצריך לנהוג שתי נזירות מספק ומביא קרבן אחד על השתים:
בתוך שלשים ימים הראשונים לוקה. דהא עדיין לא נהג בנזירות וממ''נ חדא הוא דמיחייש אבל שתה בתוך האחרונים אינו לוקה דספק הוא דשמא כבר קיים נזירותו בשלשים שעברו. והיותר נראה דה''נ איפכא גרסינן בשלשים הראשונים אינו לוקה דשמא עדיין לא חלה הנזירות עליו עד לאחר זמן אבל בשלשים האחרונים לוקה שהרי עדיין לא הביא קרבן והיינו דפריך וחש לומר דאמאי לוקה בשלשים האחרוני' וניחוש דשמא הראשונים נזירות גמורה הוון ואלו האחרונים כבר לאחר נזירותו הן ומשני כל ימי נזרו כתיב לעשות ימים שלאחר מלאת כבתוך מלאת שכל זמן שלא הביא קרבן אסור בכל וממ''נ לוקה ואפי' הימים הראשונים היו לנזירותו שלא הותר עד שיביא קרבן:
וְיָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו חֶצְייָם. שֶׁלֹּא תִנְעוֹל תְּשׁוּבָה מִבֵּית הַוַועַד.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ויביא קרבנות חציין. אדרבי יהושע דמתני' פריך דאמר נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאין ומה בכך ויביא לחצאין:
שלא תנעול תשובה מבית הוועד. כלומר אף רבי יהושע לא אמר זה אלא כדי לחדד התלמידים שלא ימנעו מלהשיב בביהמ''ד ואפילו בדברים שיודעים שאינם משנה וישאו ק''ו בעצמן מרבי יהושע:
גי' הדפוס משובשת בכאן והגהתי כמו שהוא בפסחים ס''פ האשה. נזיר שנטמא בספק רה''י ואינו בפסח. ואינו יכול לעשות הפסח שאם יצטרך לגלח ולהביא קרבן טומאה יעבור זמן הפסח א''נ ואינו בפסח אלא בשאר ימות השנה משום דבנזיר אין חילוק ואגב דלקמיה נקט לה:
רבי הושעיא רבה אמר הנזיר מגלח. דכיון דק''ל ספק טומאה ברה''י טמא כודאי טומאה מחשבינן לה והנזיר מגלח עליה ואע''ג שידחה מקרבן פסח:
אין הנזיר מגלח. לעולם על ספק טומאה ברה''י:
דתנינן תמן. בסוף פרק דלעיל כל טומאה שהנזיר מגלח וכו' וכיון דעל ספק טומאה ברה''י אין חייבין עליה על ביאת מקדש ש''מ דאין הנזיר מגלח עליה:
Nazir
Daf 40b
משנה: נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְּסָפֵק וּמוּחְלָט בְּסָפֵק אוֹכֵל בַּקֳדָשִׁים אַחַר שִׁשִׁים יוֹם. וְשׁוֹתֶה בַּיַּיִן וּמִיטַּמֵּא לַמֵּתִים אַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁתִּגְלַחַת הַנֶּגַע דּוֹחָא תִגְלַחַת הַנָּזִיר בִּזְמַן שֶׁהִיא וַדַּאי אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהִיא סָפֵק אֵינָהּ דּוֹחָה.
Traduction
Lorsqu’un Nazir doute s’il est impur par contact d’un mort, ou s’il l’est pour avoir été déclaré présumé lépreux (273)Le texte a seulement le mot Mouhlat (déclaré par présomption) mais on sait qu'à défaut de désignation contraire, il s'agit, par ce terme, du lépreux., il pourra manger des saintetés au bout de 60 jours (après 2 périodes), et boire du vin ou se rendre impur pour les morts après 120 jours (4 périodes); car l’acte de se raser à cause d’une plaie (de lèpre) supprime seulement le devoir de se raser en raison du Naziréat, lorsque la père est certaine; mais lorsqu’il y a doute à cet égard, nulle suppression n’a lieu.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק. ספק אם נטמא במת וספק אם הוא מצורע מוחלט:
אוכל בקדשים אחר ששים יום. אבל קודם לכן לא דספק מצורע הוא ועד שיביא כפרתו אסור לאכול בקדשים אבל משום ספק נזיר טמא לא מתסר לאכול בקדשים דלא מקרי מחוסר כפרה שאסור לאכול בקדשים אלא מי שהטומאה יוצאה עליו מגופו. ופרטי דיני דמתני' מפורשין היטב בגמרא:
צִיבּוּר שֶׁנִּיטְמָא בִּסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַּפֶּסַח. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. יִדְחֶח לַפֶּסַח שֵׁינִי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. וְאַתְייָא כַּיי דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נִּיטְמָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא בִּסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַּפֶּסַח. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יֵעָשֶׂה כִסְפֵיקָן. וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. יֵעָשֶׂה בְטוּמְאָה. אַף רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה מוֹדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ בִּסְפֵיקָן. לֹא אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה 40b אָלָּא לְחוּמָרִין.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
יחיד שנטמא בספק רה''י בפסח רבי הושעיה אמר ידחה לפסח שני. דספק טומאה ברה''י כודאי טומאה הויא:
רבי יוחנן אמר משלחין אותו דרך רחוקה. כדי לפוטרו מפסח הואיל וספק טומאה היא וכהאי דא''ר יוחנן בנטמא טומאת התהום ובפסחים גריס בנטמא טומאת בית הפרס ועיקר דאע''ג דנטמא ודאי הואיל ומדבריהן הוא כספק טומאה מחשבינן לה ומשלחין אותו בדרך רחוקה:
ציבור שנטמא בספק רה''י בפסח ר''י אמר יעשה בספיקן. יעשו קרבן פסח בספק טומאתן דהואיל והטומאה נדחית היא בציבור אפי' נטמאו בספק טומאה יעשו בספקן:
יעשה בטומאה. ומפרש הש''ס דאף ר' הושעיא רבה מודה שיעשו בספקן כלומר דלא תימא רבי הושעיא לקולא קאמר שאינם צריכין עוד להזהר מטומאה ודאית דלדידיה ספק טומאה ברה''י כודאי מיחשב וכמאן דנטמאו בטומאה ודאית דמי הלכך קמ''ל דבהא מודה הוא לרבי יוחנן ולא אמר רבי הושעיא יעשה בטומאה אלא לחומרין לענין שיעשו כלן בטומאה אפילו מיעוט הטהורין כמו פסח הבא בטומאה ונ''מ לחומרא שאין כאן פסח שני דקי''ל שאין עושין פסח שני אלא אם בא הראשון בטהרה אבל אם נעשה הראשון בטומאה אין שם פסח שני:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָייָה. יִשְׂרָאֵל עָרֵל מַזִּין עָלָיו. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁקִּיבְּלוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר הַזָּייַת עֲרֵלִים. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַתְייָא כְּמָאן דְּאָמַר. בְּי̇א̇ מָלוּ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּעֲשִׂירִי מָלוּ. לֹא מָנוּ הַזָּייַת עֲרֵילִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִכָּל מָקוֹם לֹא מָנוּ הַזָּייַת עֲרֵילִים. רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן עָרֵל שֶׁהוּזָּה וְהוּכְשְׁרוּ הַזָּיוֹתָיו. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אִיסְטְרָטִיּוֹת וְשׁוֹמְרֵי צִירִים הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם וְטָֽבְלוּ וְאָֽכְלוּ פִּסְחֵיהֶם לָעֶרֶב.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
שכן מצינו שקיבלו אבותינו במדבר הזיית ערלים. בימי יהושע בפסח גלגל שהיו צריכין להזות עליהן שרובן טמאי מתים היו שנטמאו באבותיהן במדבר וקבלו הזייתן כשהן ערלים דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ובעשרה לא מהילי משום חולשא דאורחא וכדמסיק רב חסדא כמ''ד בי''א מלו ואם לא הזו עליהן כשהן ערלים לא משכחת לה ד' ימים עד י''ד כמשפט בין הזאת ג' להזאת ז':
ברם כמ''ד בעשירי מלו. לא היו צריכין למנות להזיית ערלים שבעשירי היו מזין הזאת שלישי ובי''ד הזאת שביעי:
מכל מקום לא מנו הזיית ערלים. רבי אבין פליג דאפילו כמ''ד בי''א מלו אין ראיה מכאן דמנו להזיית ערלים דס''ל פסח הבא בטומאה הוה:
והוכשרו הזיותיו. הכשירו אותו דס''ל ערל מקבל הזייה. איסטרטיות. ממונים ושומרי שערים היו בירושלים וערלים היו וטבלו לאחר מילתן ואכלו פסחיהן לערב דערל ישראל לד''ה טובל ואוכל פסחו לערב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source